בימים אלה, ימי קורונה,
כשהכל נראה קצת אחרת
קצת שונה, אולי הרבה שונה.
שמתם לב, שהיומן שתוכנן לשנה קדימה הפך להיות חסר משמעות?
שאפילו החג שקבוע במסמרות ביומן, הוא כבר לא משהוא.
אז מה יש כאן?
בואו ניזכר, שבחירה יוצרת את המודעות שלנו,
ניזכור שהמציאות איננה זו שתיצור את המודעות.
אופסס,
האם חשבנו אחרת?
אז עוד רגע:
שמי דפנה פרן,
מנחה מוסמכת, של הגישה לתודעה או בשפת המקור- אקסס-קונשנס.
פוסעת בשבילי הגישה לתודעה מראשית דרכה בארץ.
למעשה חיינו מתנהלים בשדה חוסר הוודאות בימים אלה.
יש שיגידו שמעדיפים את שדות הפרחים של האביב, אבל בכל זאת הגיעה לכאן הקורונה.
האם איבדנו לרגע את הטייס האוטומטי שלנו?
האם איבדנו שליטה על חיינו?
תיזכורת: שליטה באה מהחלטה, לא מבחירה.
כשאנו בחוסר הוודאות- כלכלי, בריאותי, קיומי, לחצים משפחתיים ועוד, מה ומי מנהל אותנו?
בואו נשאיר את זה, ונחזור לבחירה.
לכולנו האפשרות לבחור בכל 10 שניות מחדש.
ואם אני רוצה משהו הרבה יותר גדול בחיי, כי כל אחד מאיתנו זכאי לכך, אני רוצה לפתוח את המרחב לכך.
כאשר אני בבחירה אני יוצרת משהו חדש.
כאשר אני בודקת את הלמה מהעבר, אני בעצם מסיקה מסקנות שהם שיפוטים, אני מחליטה לתפקד מתוך מקום דומה אך שונה ולמעשה חונקת כל בחירה, וכל היווצרות חדשה כי יש לי את הצורך להצדיק את מעשי.
הבחירה יוצרת אפשרויות אינסופיות.
הלמה חונק את היצירה.
תשאלו למה דווקא היום, בימי קורנה להיות בבחירה, להיות הזמנה ליצירה?
זו לא תאוריה- זו אפשרות
כי היום אנחנו במסלול שונה, מסלול שאין לו זמן, יש תחושת אובדן מרחב
(כי אנחנו בבית), יש מקום לקול שלך יש מקום לך עצמך, להוויה שלך.
בחירה בחירה בחירה.
בואו נחזור לכל 10 שניות להיות בבחירה:
חלפו 10 שניות, מה עכשיו אבחר?
ועוד 10 שניות, מה עכשיו אבחר?
מה נוצר כאן?
מרחב שמאפשר לתשובות לעלות?
ואין נכון ולא נכון, אין שיפוט- "אוי טעיתי, מה עשיתי?"
פשוט בעוד 10 שניות בחירה חדשה.
הבחירה היא הרצון להיות האני.
אם אבחר איך יראו חיי יראו בעוד..
לא תמיד זה נוח אבל זו מתנה ענקית, מאפשרת.
זה המקום של הספייס כאן הבחירה.
להיות מאפשר, נוח עם עצמך.
ועוד נקודה למחשבה, האם אני בוחרת מתוך מצב ההכנסות היום?
או מהבחירה של איך יראו חיי בעוד..
האם אני זוכרת שכל בחירה מביאה עוד מודעות?
שבחירה איננה זקוקה להצדקה כלפי האחרים או כלפי עצמי?
